Tag Archives: שכנאי

ביקורת על ספר הילדים של רותי ורד בר-זכאי "האוצר הסודי של הצב"

האוצר הסודי של הצבז

זמן רב לא העליתי רשומה בבלוג שלי ואני מתחילה עם ביקורות ספרים מנקודת מבטי הענייה, כמובן 🙂

הגיע אליי ספרה החדש והראשון של רותי ורד בר-זכאי באיוריו של איל אילת, "האוצר הסודי של הצב".
הספר מגולל את סיפורם של הכלב נוח וחברו קפצון, שהוא כלב קטן יותר ותזזיתי. הסיפור מתרחש ביום הכיפורים ובגלל השקט שמשתרר סביב, חוששים נוח וקפצון שהצב, שקפצון נתקל בו וחשב אותו בטעות לאבן גדולה, בלע את כל הקולות ולכן השתרר השקט.

הסיפור מתאים לילדים בראשית קריאה, לכיתות א'-ב' וגם ילדים בכיתה ג' ייהנו ממנו. העלילה עצמה מקסימה ואינטליגנטית אלא שלאט לאט נרקמות לתוכה עוד ועוד עלילות ועל כך ארחיב בהמשך. הצב, שבתחילה השניים לא יודעים מה הוא, ולאחר מכן מבינים שאינו סלע או אבן אלא צב, מספר להם שבתוך השריון שלו מצוי אוצר. השניים מסתקרנים מאוד ומנסים להבין מהו האוצר שנמצא בתוך שריון הצב ולאחר שהצב גם מסביר להם את הסיבה לשקט שמסביב ומרגיע אותם שהוא לא בלע ולא זלל את כל הקולות, הם מנסים לגלות את הסוד שלו. כדי לא להרוס את הסוף, אגלה רק שבסופו של הספר, האוצר מתגלה.

הספר כתוב במשלבים לשונים שונים, יותר גבוהים מאשר נמוכים ותואמי-גיל. יש בלבול מסוים בהבנת הקורא, למי, למעשה, מיועד הספר. בפורמט שלו הוא נראה כספר לילדים קטנים. הוא מנוקד, האיורים צבעוניים ומתאימים לגיל הרך והגודל בתוספת הכריכה הקשה, מתאים גם הוא לגילאי גן. ואולם, הקריאה בספר אינה קלה. הספר ארוך, הטקסט בו ארוך ומורכב ובקריאה לילדים קטנים, ללא ספק יתקלו מבוגרים בבעיות של ריכוז הילדים לאורך זמן או בצורך לפשט משפטים מסוימים שכתובים בו. עדיף לכתוב על גבי הספר למי הוא מיועד וכמובן, לעצב אותו באופן שמתאים לגיל של תחילת בית הספר היסודי.

בנוסף, העלילה מכילה כמה תֵמוׁת. לוּ ערכתי את הספר הזה, הייתי מקצרת אותו, מוותרת על רעיון או שניים ונשארת עם סיפור מהודק יותר. ראוי לציין לטוב את הדיאלוגים המצחיקים והמשעשעים בין נוח הכלב וקפצן חברו. לשומרי מסורת, יהיה קשה להתחבר לעובדה שההסבר של הצב ליום השקט, יום כיפור, הוא כי כל החיות בעד יום שקט שכזה והן החליטו עליו פה אחד עוד בימי הדינוזאורים שכינסו אספה כדי לפתור את בעיית הרעש. כולם הצביעו בעד, ולאחר מיליוני דורות, גם אנשים הצטרפו אל היום השקט ואז קראו לו יום כיפור ואפילו צמים בו כדי שלא יהיה רעש של לעיסה ובליעה. כך מתוך הספר.

בסך הכול ניכרת בספרה של רותי ורד בר-זכאי כתיבה משעשעת, אינטליגנטית, מעניינת וכובשת את לבם של הילדים ושל המבוגרים שיקראו להם את הספר. ראוי היה לדייק יותר בעריכה, לקצר את הספר, להתאים אותו לגיל הילדים הקוראים ולתקן כמה טעויות הגהה במהדורה הבאה.

את הספר ניתן לרכוש ישירות מהמחברת באתר שלה http://www.Ruti.Verd.com

הקלות הבלתי נסבלת של מילותיו של המבקר

ספרי, "אור נדלק במרפסת", ראה אור לפני כחודשיים בספריית מעריב. בחרתי להוציא אותו בהוצאה נייטרלית כדי לקבל הכרה ספרותית בספר. כדי להרגיש שמישהו בעל טעם ספרותי שונה משלי, יבחר בספר וירצה להוציאו לאור, ולא לגרום לכך שהספר יראה אור רק כי לי אישית יש הוצאת ספרים משלי.

והנה, הספר ראה אור, קיבל ביקורות שונות ברשת, בעיתונות, ואחת מהן אני מעלה פה היום. לעומת זאת, הבוקר, פורסמה ביקורת קטלנית על הספר ב"הארץ, ספרים" משולחנה המושחז של עלית קרפ. עלית ידועה בביוקורותיה הלא-מפרגנות בדרך כלל ובטעמה הספרותי האקלקטי שגורם לכך שקשה לנבא מה היא תאהב ומה לא.

על מבקרי ספרות כבר נכתב רבות. אני מקבלת את טעמו של כל אחד. כולנו אנשים שונים. בלית ברירה, הכלבים נובחים והשיירה עוברת… ואני מאמינה שהספר, שמכר כבר כמעט 2000 ספרים בחודשיים האחרונים, כנראה טוב על פי נתוני מכירתו ועל פי ביקורות נוספות אובייקטיביות של כותבים אנונימיים שמגיעים לתיבת המייל שלי.  ועדיין, לחלוטין מכבדת כל מה שנכתב. לטוב ולרע.

וכדי לעשות לעצמי מצב רוח טוב להיום, אני מעלה את ביקורתו הקטנה והנעימה של רן יגיל, שפורסמה ב"את" לפני כמה שבועות.