הקלות הבלתי נסבלת של מילותיו של המבקר

ספרי, "אור נדלק במרפסת", ראה אור לפני כחודשיים בספריית מעריב. בחרתי להוציא אותו בהוצאה נייטרלית כדי לקבל הכרה ספרותית בספר. כדי להרגיש שמישהו בעל טעם ספרותי שונה משלי, יבחר בספר וירצה להוציאו לאור, ולא לגרום לכך שהספר יראה אור רק כי לי אישית יש הוצאת ספרים משלי.

והנה, הספר ראה אור, קיבל ביקורות שונות ברשת, בעיתונות, ואחת מהן אני מעלה פה היום. לעומת זאת, הבוקר, פורסמה ביקורת קטלנית על הספר ב"הארץ, ספרים" משולחנה המושחז של עלית קרפ. עלית ידועה בביוקורותיה הלא-מפרגנות בדרך כלל ובטעמה הספרותי האקלקטי שגורם לכך שקשה לנבא מה היא תאהב ומה לא.

על מבקרי ספרות כבר נכתב רבות. אני מקבלת את טעמו של כל אחד. כולנו אנשים שונים. בלית ברירה, הכלבים נובחים והשיירה עוברת… ואני מאמינה שהספר, שמכר כבר כמעט 2000 ספרים בחודשיים האחרונים, כנראה טוב על פי נתוני מכירתו ועל פי ביקורות נוספות אובייקטיביות של כותבים אנונימיים שמגיעים לתיבת המייל שלי.  ועדיין, לחלוטין מכבדת כל מה שנכתב. לטוב ולרע.

וכדי לעשות לעצמי מצב רוח טוב להיום, אני מעלה את ביקורתו הקטנה והנעימה של רן יגיל, שפורסמה ב"את" לפני כמה שבועות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי  On אוגוסט 1, 2012 at 8:27 am

    אהלן יעל. שמעתי ביקורות טובות על ספרך מאנשים שאני מעריך את דעתם, ולכן הוא ממתין לי.

    מצד אחד מברך אותך על הכנות הספרותית שבדיווח על הקצרה הקטלנית של עלית קרפ. אני חייב להודות שאני מאוד אוהב את עלית קרפ ומאוד מעריך אותה. מקווה לאהוב אותם גם אם יום אחד היא תקטול את ספרי אם וכאשר הוא יראה אור, דבר שכרגע נראה לי כפנטזיה נעימה. אהבתי לקרא על שיקולייך בהוצאת הספר במעריב:הוצאה נייטרלית\". אבל ראוי לזכור שרן יגיל הוא מבקר לא נייטרלי כעובד מעריב, ויש לקחת בע"מ את ביקורתו האוהדת ממש כמו שיש לקחת בע"מ מחמאות של כתבי ידיעות אחרונות על ספרים של ההוצאה שלהם וכיוב.

    אקרא את ספרך באהדה.

  • yaelshach  On אוגוסט 1, 2012 at 8:38 am

    היי צבי, עלית בסדר גמור. פשוט כשהיא לא אוהבת משהו, היא לא בוחלת במילים וכשהיא אוהבת משהו, היא בהחלט גם נדיבה מאוד באהדה שלה. היא גם נתנה ביקורות שונות לספרים שבהוצאת הספרים שלי ואין לי טענות אליה, רק שבאמת הטעם שלה בעיניי מאוד לא צפוי. לעתים אתה רואה מבקר שאתה מאוד יודע מה הוא יאהב ומה לא. מה בכלל לא כדאי לשלוח לו לביקורת, מטעם ההוצאה, כי ממילא ספר בז'אנר מסוים או בסגנון כתיבה מסוים לא ידבר אליו, עם עלית זה בעיניי מאוד קשה לצפייה מראש. לגבי רן יגיל, העליתי את ביקורתו כביקורת לדוגמה. היו עוד ביקורות ואעלה אותן בהמשך.

    תודה, צבי.
    ומאחלת לספר שלך לראות אור. בקרוב.

  • א.נ.  On אוגוסט 1, 2012 at 8:43 am

    בוקר טוב

    את ספרך לא קראתי .

    אני מבקש להעמיד כאן אבחנה עקרונית : ביקורת הספרות ממילא לא קיימת עוד – בהיותה,היא
    באה מתוך הספרות וכוונה אל הספרות.כיום מתפקדים בשטח סוקרי ספרים בשכר אפסי שמתפקדים כסוג של תיווך בין הספר לבין הקונה הפוטנציאלי.הערך הספרותי נטו אינו בראש מעיניהם של הסוקרים האלה,הם אמורים אולי לבדוק פרמטרים של קריאות ורהיטות,וגם כאן הם עושים מלאכתם
    פלסתר,וגם,שימי לב,מאות אחדות של מילים – מה שמוקצה במקרה הטוב לסקירה,אינם מאפשרים
    שום הרחבה,עמידה על דקויות,ראיית היצירה בודדת על רקע המכלול הספרותי והתבוננות בספר הבודד ברצף הכתיבה הנמשך של הסופר.

    בהיותי מבקר ספרות תמיד סירבתי לכתוב ביקורת אלא אם הכרתי את מכלול יצירתו של הסופר.
    היום אין מקום לדקויות מעין אלה והתוצאות בהתאם.לכתוב חמש עשרה עשרים שורות על ספר זו בדיחה,מפני ש(או) שאין הוא ראוי לשום התייחסות,או שהוא ראוי להתייחסות נרחבת(לטוב ולרע) ומכבדת,משום
    שספר אינו מופיע בחלל ריק : הוא חלק מרצף נמשך וכמעט שאין אפשרות שיהיה בודד במועדו.
    סקירת הספרים העכשווית מניחה מראש,לפחות ברוב המקרים,שהספר מתקיים מחוץ למרחב ספרותי כל שהוא.במקרה הטוב יש אזכור דל להקשר הסוציו תרבותי.

  • yaelshach  On אוגוסט 1, 2012 at 8:52 am

    א. נ. יקר,
    שימחת את ליבי בביקור הקצר שלך כאן. אני מסכימה איתך לחלוטין. אמנם, לא תמיד אפשר להכיר את מכלול יצירתו של הסופר/כותר, אם כתב ספר אחד או שניים, שהרי תמיד צריך להתחיל ממשהו ולא כולם מגיעים עם רזומה כתיבה ארוך שמאפשר למבקר הרציני להכיר את כתיבתם ואת מכלול יצירתם. ועדיין, כתיבה של 15 שורות קצרות, היא ממש טעימה על קצה-קצהו של המזלג שאפילו לא מדגדגת את בלוטות הטעם.
    יש מבקרים רציניים וחשובים שרשימותיהם ארוכות, מנומקות, נשענות על מקורות ואפילו מתכתבות עם ספרים/סופרים אחרים,בעוד שסקירת והמלצות קצרצרות בהחלט מפספסות.
    כיוון שעיתונות מצמצמת עוד ועוד את ה"משבצת" שניתנת למדורי ספרות, תרבות ואמנות, אנחנו מוצאים את עצמנו קוראים ביקורות קצרצרות ביותר שלעתים מזיקות ולעתים משאירות אותנו, כקוראים, עם חצי תאוותנו בידינו.
    ושוב, אני לא רוצה לזלזל חלילה בכבודה של עלית קרפ. אני מכבדת אותה ואת כתיבתה וייתכן שגם אילוצי הזמן, המקום ומשבצת הכתיבה מכתיבים את נימת הדברים בספרים שונים שהיא מסקרת.

    תודה שהגעת וכתבת. נקודת המבט שלך חשובה גם לקוראים של הבלוג הזה.

  • שמואל פאוסט  On אוגוסט 1, 2012 at 9:14 am

    לא.נ. לא לשם פרסום עצמי, אלא להעמיד דברים על דיוקם – מדור הספרים השבועי של מוסף התרבות 'שבת' של עיתון מקור ראשון (שאני עורכו), מקצה מקום נכבד לביקורות ארוכות מלומדות ומנומקות בדרך כלל מאת מומחי ואוהבי ספרות. והוא מדור מוערך מאד על ידי סופרים ואנשי ספרות.

    • yaelshach  On אוגוסט 1, 2012 at 9:21 am

      שמואל שלום, אני לא א.נ. והוא בטח יגיב אבל ראשית אני מאשרת את העובדה שאכן מדור הביקורות שלכם מעולה ואני אוהבת אותו. שנית, לא ראיתי שא. נ. כתב שאין ב"מקור ראשון" מדור כזה או שהביקורות שלו גם קצרות, מהירות ולא ארוכות ומלומדות. הוא העיד על שוק הולך ומצטמצם של ביקורות ספרים מהסוג הזה, באופן כללי. ושוב, זכות התגובה לא. נ. כמובן.

      • shaultweig  On אוגוסט 1, 2012 at 11:22 am

        נעשה קצת סדר

        ב "מזכר פנימי" א.נ. התייחס גם לאריק גלסנר שהוא עמוד התווך של הביקורת הספרותית ב "מקור ראשון".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: